ניוון רשתית התלוי בגיל (AMD” Age Related Macular Degeneration”) הוא מחלה המתאפיינת בניוון מתמשך של אזור המצוי במרכז הרשתית. מחלת ניוון רשתית (מקולרי) נחשבת היום לסיבה השכיחה ביותר למקרי העיוורון בעולם המערבי, כולל במדינת ישראל. מקרי העיוורון הנגרמים כתוצאה מתהליך ניוון רשתית הם לרוע המזל בלתי הפיכים. עם זאת, בעקבות התפתחות הרפואה, מחקרים שונים שנעשו בנושא ופריצות דרך בהבנה של המחלה, ניתן היום לטפל במחלת ניוון רשתית ולעצור את ההתקדמות שלה. חשוב מאוד לאבחן את קיומה כמה שיותר מוקדם כדי למנוע את הנזקים הכרוכים בה.
ניוון רשתית פוגע באזור המקולה, כאשר לרוב, הסיבה להתפתחותו היא תהליך הזדקנות העין. בשל כך, שכיחותו של ניוון רשתית עולה בקרב אוכלוסיות מזדקנות וביחס ישיר לגיל. ניוון רשתית קרוי גם בשם “ניוון מקולרי”, שכן המקולה מצויה במרכזה של הרשתית. לרשתית ישנה תפקיד חיוני במערכת הראייה, היא ממוקמת מאחורי גלגל העין ומשמשת לצורך קליטת קרני האור, המרתן לאותות עצביים והעברתם אל מרכז הראייה במוח על מנת ליצור תמונה. המקולה היא המרכיב ברשתית האחראי על ראייה חדה ועל פעילויות חשובות, כדוגמת: זיהוי, ראיית צבעים, צפייה בטלוויזיה, קריאה, נהיגה ומגוון פעילויות נוספות. מסיבה זו, השלכותיה של מחלת ניוון הרשתית עלולות להיות קשות.
מחלת ניוון רשתית מתפתחת בשני שלבים, הקרויים “השלב היבש” ו”השלב הרטוב”. בשלב הראשון של מחלת ניוון רשתית נפגעים בייחוד תאי פיגמנט האפיתל המצויים באזור התחתון של רשתית העין. שלב יבש זה מלווה בהיווצרות משקעים באזור המקולה שצבעם צהוב . כתוצאה מהפגיעה בתאי הפיגמנט בשלב זה, חלה ירידה משמעותית בחדות הראייה וגם מתפתח קושי בביצוע פעילויות שונות. בשלב השני של ניוון רשתית, הקרוי “השלב הרטוב”, מתפתחים כלי דם חדשים ובלתי תקינים ברשתית. כלי דם אלה גורמים לדליפה של דם, שומנים ונוזלים לתוך אזור הרשתית, כאשר כתוצאה מכך מתפתחת פגיעה קשה בראייה, לרוב בקצב מהיר מאוד. בשל כך, ללא טיפול מתאים, עלולה הדליפה לגרום לנזק בלתי הפיך. בשלבים מתקדמים של ניוון רשתית אזור המקולה והרשתית נהרס כתוצאה מהצטלקות, ובמקרים חמורים אף יותר אובד כושר הראייה לחלוטין.
מטרתו של הטיפול במחלת ניוון רשתית היא למנוע מראש את התפתחות המחלה על כל הכרוך בה. מסיבה זו, חשוב לאבחן מקרים של ניוון רשתית כמה שיותר מוקדם ולטפל בהם כדי למנוע נזק לראייה. הטיפול במחלת ניוון מקולרי כולל לרוב ספיגה בשיטות שונות של כלי הדם הלא תקינים, שנוצרו בשלב הרטוב של המחלה. השיטה הנפוצה ביותר לטיפול במחלת היא הזרקה של חומרים פעילים לתוך חלל העין. חומרים אלה חוסמים את פעילותו של הפרוטאין הקרוי “VEGF”
(Vascular Endothelial Growth Factor). לפרוטאין זה ישנו תפקיד חשוב בתהליך צמיחת כלי דם לא תקינים במקרה של מחלת ניוון רשתית ובמקרים אחרים. ניתן לטפל בכלי הדם החולים גם באמצעות ספיגה על ידי קרן לייזר, אך טיפול זה עלול לעיתים לפגוע גם בתאים אחרים ולגרום לצלקות.
ניתן במקרים מסוימים לשפר את הראיה בניוון רשתית הנמצא בשלב יציב באמצעות RevitalVision וזאת בתנאי שחדות הראייה טובה מ 6/60 והמטופל מצליח בתרגול הראשון לזהות את הגירויים המוצגים על גבי מסך המחשב. השיפור הממוצע המושג בטיפול הוא כ 2.5 שורות בלוח הבדיקה ושיפור משמעותי ברגישות לקונטרסט.
לפרטים מלאים על טיפול RevitalVision לשיפור ראייה במקרה של ניוון רשתית לחץ כאן: שיפור ראייה ירודה